התמודדות עם קשיי קשב בלמידה
אחד התסמינים הבולטים של הפרעת קשב הוא הקושי להתרכז ולהתמיד לאורך זמן בפעילות שאינה מעניינת או מתגמלת. לעיתים ישנה נטייה להתמקדות יתר בתחומים מצומצמים בעלי תחום עניין, ללא יכולת להעביר את תשומת הלב למוקדי עניין אחרים. קשיי הקשב יכולים להתבטא החל מבעיות קטנות של חוסר תשומת לב או חולמנות ועד לקשיים בתפקוד ולמידה כתוצאת מחוסר יכולת להקשיב ולהתרכז.
לפי מודל "ארבע מערכות קשב" של שלו-מבורך וצאל, ישנן ארבע מערכות קשב שונות: קשב מתמשך (Sustained attention), קשב סלקטיבי (Selective attention), הכוונת קשב (Orienting of attention) וניהול קשב (attention Executive).
קשב מתמשך היא היכולת להיות קשוב לאורך זמן תוך שמירה על רמת ביצוע עקבית בפרט במטלות פשוטות ומונוטוניות, אשר במהלכן לא ניתן להגיב. ליקוי בקשב מתמשך עלול לבוא לידי ביטוי כאשר נדרשת פעילות עם קשב מתמשך ללא פעילות תגובתית.
קשב סלקטיבי מבטא את היכולת להתעלם מגירויים מסיחים ואטרקטיביים ולמקד את קשב במידע רלוונטי בלבד. ליקוי בקשב סלקטיבי גורם למיקוד הקשב להיות מושפע יותר מהסביבה ופחות מכוונות הפרט.
הכוונת קשב מאפשרת חלוקת קשב במצבים בהם קיים יותר מגירוי אחד. יכולת זו מאפשרת להפנות את הקשב למיקום מסוים בסביבה, ולאחר מכן להתנתק ממנו ולהעבירו למיקום חדש.
ניהול קשב היא מערכת "בקרת-על" האחראית על כל מערכות הקשב האחרות. מערכת זו ממונה על תהליכי תכנון, ארגון וביצוע של פעולות מורכבות תוך שימוש במשוב פנימי וחיצוני לשם קבלת החלטות במצבים של קונפליקטים בין תגובות. ליקוי בניהול קשב משפיע על יכולת ההתארגנות ועל בחירת תגובה או אסטרטגיה בהתאם לנסיבות.
תהליך הלמידה מצריך את כל ארבע מערכות הקשב. על הלומד להתרכז בלמידה ולהתעלם מירויים מסיחים ואטרקטיביים. הלמידה מצריכה יכולת להיות קשוב לאורך כל הלמידה. כאשר הלמידה נעשית בכיתה חשובה היכולת לחלוקת קשב, היכולה לבוא לידי ביטוי בקשבה למרצה, צפייה במצגת והקשבה להערות של הסטודנטים בכיתה. נוסף על כך, חשוב יכולת ארגון החומר הנלמד.
כדי להתמודד עם קשיי הקשב חשוב בשלב הראשון לזהות באיזה מערכת קשב ישנו קושי והאם יש מערכת קשב חזקה שאפשר להשתמש בה כפיצוי בתהליך הלמידה.
הכרות דרך ההתנהלות שלנו מאפשרת לנו לזהות זמנים אפקטיביים ופחות אפקטיביים ולתזמן את הלמידה בהתאם לזמנים אלו. לבדוק מתי קל לנו להיות קשובים ומתי מאתגר עבורנו. מה ההשפעה של העניין על הקשב, החשיבות של הנושא והמיקום הפיזי. כדאי לתכנן את הלמידה לפי יכולת הקשב עם הפסקות קצרות בניהן. בהפסקות רצוי לעסוק בפעילויות שנותנות אנרגיה ושלא מסיחות אותנו מהלמידה.
ישנם מסיחים חיצוניים ומסיחים פנימיים המשפיעים על יכולת הקשב. מסיחים חיצוניים קשורים לסביבה החיצונית כגון רעש, אנשים, טלפון, מחשב וכד'. מסיחים פנימיים קשורים לתחושות הפנימיות של האדם כגון מחשבות, רעב, צמא, רגשות וכד'. בשלב הראשון חשוב לזהות את המסיחים על מנת שנוכל להתמודד בצורה טובה.
התמודדות עם מסיחים חיצוניים יכולה להיות בעזרת סביבת עבודה שקטה ונקייה ממסיחים, שימוש באוזניות, הקשבה ל"רעש לבן" וכד'. התמודדות עם מסיחים פנימיים צריכה לתת מענה לצרכים של הגוף כגון רעב, צמא, חום, קור, עייפות וכד'. התמודדות עם מחשבות ורגשות מסיחות יכולה להיעשות בעזרת כתיבת המחשבות והרגשות שעולים. למדיטציה יש השפעה גדולה על יכולת הקשב שלנו.
קביעת מטרות ומציאת עניין בחומר הנלמד יכולים לסייע מאוד בהגברת הקשב. דבר זה יכול להיעשות בעזרת דיבור עצמי, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו מה יכול להיות מעניין? איך המידע יכול לעזור לי? מה אני יכול ללמוד? איך המידע הזה יכול לקדם אותי? וכד'.
הגברת הקשב בשיעורים יכולה להיות בעזרת שמירה על קשר עין עם המרצה, ישיבה בשורה ראשונה קרוב למרצה וסיכום השיעור. הסיכום יכול להיעשות בעזרת כתיבת נקודות מרכזיות כאשר מידע חסר ניתן להשלים מאוחר יותר מחברים, הקלטת שיעורים או בחיפוש מידע בנושא. במבחנים חשוב למרקר מילות מפתח ולבדוק בסוף המבחן את השאלות והתשובות שכתבנו.
פעילות גופנית משחררת דופמין במוח ומעלה את רמת הקשב והריכוז. רצוי לשלב פעילות גופנית במהלך הלמידה ובעיקר כשרמת הקשב נמוכה. הפעילות הגופנית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בשיעורים בעזרת סיכום החומר, שימוש בכדור לחץ או פלסטלינה, לעיסת מסטיק וכד'.
אמצעים נוספים שיכולים לסייע בהגברת הקשב הם: טיפול תרופתי, תוספת של אומגה 3, אימון מוחי, נוירופידבק ותזונה מותאמת.
מאמרים נוספים:
"להקשיב היא עדיין הטובה שבדרכים כדי להבין." פייר בומרשה
לאימון אקדמי - התקשרו 050-5797672