למידה מיטבית

למידה הוא תהליך חשוב שאנו עושים אותו בצורה טבעית בכל רגע ורגע בחיינו, מיום הולדתנו. הלמידה מוגדרת כתהליך של רכישה, הרחבה, שינוי ושיפור של ידע, הבנה, מיומנות או יכולות, בכל תחומי החיים. הלמידה מתרחשת בעקבות התנסויות שונות, דבר שמאפשר לנו בעתיד לפעול בהתאם לידע שנרכש. הלמידה כוללת בנוסף לרכישת ידע שפתי גם רכישת מיומנויות תנועתיות, חושיות, רגשיות ועוד.

מבחינת המוח, הלמידה הוא תהליך שגורם לשינויים קבועים או ארוכי טווח בקשרים שבין הנוירונים (תאי עצב) במוח. מכאן נובע שלמידה היא תהליך פיזיולוגי שמושפע ממספר גורמים: מידת המוטיבציה לקלוט את המידע, רמת הקשב והריכוז, המצב הרגשי והגופני (רעב, שינה וכד'), יכולת זיכרון וחשיבה, יכולות שפה ועוד.

המוטיבציה ללמידה היא גורם חשוב והכרחי בתהליך למידה ממשי לטווח ארוך. אפשר לעורר את המוטיבציה ללמידה בדרכים שונות, כגון: על פי העקרון של כאב ועונג. כאב, מה הסבל שיגרם לי אם לא אלמד או עונג - מה ארוויח אם אלמד. דרך נוספת יעילה יותר לעורר מוטיבציה היא ייחוס משמעות לתהליך הלמידה. למידה שמתרחשת כתוצאה ממשמעות תהיה עמוקה יותר ולטווח ארוך יותר.  

הקשב והריכוז הם תנאים ראשונים שמאפשרים לנו להיחשף למידע ולקלוט אותו. הקשב הינו ציר שבצידו האחד קשב ממוקד ובצידו השני הוא פיצול קשב. ישנם תהליכי למידה הדורשים קשב ממוקד (בעיקר כאשר המידע עובר בצורה מילולית ודרוש ריכוז לקלוט ת המידע) וישנם תהליכי למידה המצריכים פיצול קשב (לדוגמה לימוד נהיגה).

פרופסור בנג'מין סמואל בלום תיאר את תהליך הלמידה בפירמידה עם שש רמות למידה (הטקסונומיה של בלום). בתחתית הפירמידה נמצאת הלמידה השטחית והיא כוללת: ידע - היכולת לשלוף מהזיכרון פרטי מידע, עובדות ומושגים שנלמדו. הבנה - היכולת הבסיסית לפרש ולתרגם את הידע הנלמד ולתת לו משמעות. מעליה נמצאות רמות הידע הבינונית הכוללות: יישום – יכולת שימוש בידע והכללים שנלמדו תוך כדי יישומם בפועל במצבים חדשים. אנליזה- יכולת פירוק המידע לחלקים המרכיבים אותו והבנת היחס בין הרכיבים. בשכבה העליונה נמצאת למידת הידע העמוקה והיא כוללת: סינתזה – יכולת לחבר רכיבים שונים של מידע וליצור דבר חדש. הערכה – היכולת להתייחס למידע בשיפוטיות ולהעריך רעיונות, פתרונות וכד'.

רמת הלמידה תלויה העיקר בשתי יכולות המאפשרות למידה: יכולת הזיכרון ויכולת החשיבה. כאשר מסתמכים רק על יכולת הזיכרון זה מאפשר שינון של החומר, משמע שזאת למידה ברמה שטחית. הבנה בלבד גורמת ללמידה ברמה בנונית ואילו חשיבה וזיכרון מאפשרים תהליך למידה עמוק, הכולל: הרכבת מידע מחדש ויצירת תוצר חדש, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, יכולת פתירת בעיות ויכולת הסקת מסקנות.

מספר טיפים כדי להגיע ללמידה ברמה עמוקה:

שאלו את עצמכם שאלות על החומר הנלמד ובכך תחזקו הן את הזיכרון והן את ההבנה.

  • לימדו בחברותא, סיעור מוחות מפתח את היצירתיות, ביקורתיות, גמישות וכד'.

  • התבוננו על המידע הנלמד ובחנו אותו במספר זוויות מבט שונות.

  • העריכו והפעילו חשיבה שיפוטית על הרעיוניות השונים.

  • לימדו בהפוגות ופרסו את הלמידה על פני זמן ארוך – דבר שמאפשר למוח להטמיע בצורה טובה יותר את המידע.

  • צרו סביבת לימודים ללא הסחות – כך רמת הקשב תהיה מקסימלית.

  • חשבו איך אפשר ליישם את המידע הנלמד ויישמו אותו אם זה אפשרי.

  • שלבו מספר נושאים בלמידה ואל תתמקדו רק בנושא אחד.

  • השתמשו בכמה שיותר חושים בתהליך הלמידה.

  • למדו בצורה פעילה – סכמו משפטי מפתח, דמיינו את המידע הנלמד, נתחו ופירקו את החומר הנלמד לחלקים קטנים, שאלו שאלות, הסיקו מסקנות, חפשו מידע עמוק יותר וכד'.

 

בהצלחה!!!

 

מאמרים נוספים:

סגנונות למידה

שיפור זיכרון

הצלחה בלימודים

סיכום בהרצאות

סיכום חזותי

קשב ולמידה

"תגיד לי ואני אשכח, תלמד אותי ואני אזכור. תערב אותי ואלמד." – בנג'מין פרנקלין


לאימון אקדמי - התקשרו 050-5797672

6 רמות למידה.JPG
למידה.png