אורלי אימון אישי - אימון אישי, אימון לקשב וריכוז, אימון אקדמי, אימון לקריירה ותעסוקה

תסמונת המתחזה 

​

אלברט איינשטיין תאר את עצמו "נוכל לא רצוני" ואמר "שעבודתו לא הייתה ראויה לתשומת לב רבה כמו שקיבלה". למרות הישגיו הגבוהים איינשטיין הרגיש שהוא מרמה את כולם. תופעה זאת נקראת "תסמונת המתחזה". תחושה זו יכולה להופיע מידי פעם לרוב האנשים.

​

"תסמונת המתחזה" מתארת קושי של אנשים להפנים ולהעריך את הישגיהם ויכולותיהם. זהו מצב שבו אנשים שהגיעו להישגים גבוהים אינם מיחסים את ההישגים אלו לעצמם וחושבים ש"התרמית" תיחשף והסביבה תגלה את חוסר היכולת והכישורים שלהם. המונח נטבע על ידי הפסיכולוגיות פולין קלנס וסוזאן אימס, שגילו שיש סטודנטים רבים בעלי הישגים גבוהים, שאינם מעריכים את היכולות האמיתית שלהם.

​

אנשים שחווים את תסמונת המתחזה, יטענו לרוב שההצלחות וההישגים שלהם נובעים ממזל, מקריות, תזמון, פרוטקציה או מהיכולת שלהם להצליח להטעות את הסביבה וכי אין להם באמת את היכולות להגיע להישגים אלו. כאשר מרעיפים עליהם מחמאות הם יבטלו אותם או יקטינו את ערכם.

​

תסמונת המתחזה עשויה להתפתח כתוצאה מהשפעת הסביבה כגון: ביקורתיות, חוסר פרגון ודרישה למושלמות, או בעקבות מאפיינים אישיותיים מסוימים המתבטאים בתחושת מסוגלות נמוכה, דימוי עצמי נמוך שגורם להם לא להאמין בעצמם, ביקורתיות וקושי להעריך ולקבל את היכולות האמיתיות שלהם. תסמונת המתחזה אופיינת גם לאנשים בעלי יכולות גבוהות, שהגיעו להישגים גבוהים בלי להשקיע מאמץ.

​

לתסמונת המתחזה מתלווה חשש גדול שהתרמית תיחשף ואז הסביבה תגלה שהם לא מוכשרים כמו הדימוי שלהם. חשש זה יכול להוביל ללחצים ולהשפיע על הדימוי העצמי, לגרום להם לבחור באסטרטגיה של הימנעות מעשייה, בעיקר של משימות מאתגרות ובסופו של דבר להשפיע על ההישגים שלהם (נבואה המגשימה את עצמה). או מנגד לפעול באסטרטגיה של פיצוי יתר, שיגרום להם להשקיע בצורה לא פרופורציונלית למשימה.

​

תסמונת המתחזה מאופיינת במספר התנהגויות:

• פחד לא פרופורציונלי מכישלון, משום שהם אינם מאמינים ביכולות שלהם.

• פחד מהצלחה, חשש שהצלחה מעלה את הרף שאולי לא יצליחו לעמוד בו בעתיד.

• לאחר קבלת משוב חיובי יקטנו את ערכם ולא ייחסו חשיבות להישגיהם.

• תחושת חוסר שביעות רצון תמידית.

• דחיינות והימנעות ממשימות שהם אינם בטוחים שיש ביכולתם לבצע.

• השקעה ועבודה קשה ללא פרופורציה למשימה.

 

ד"ר ואלרי יאנג, שחקרה את תסמונת המתחזה, מתארת חמישה סוגי טיפוסים אישיותיים שיש להם את התסמונת:

1. הפרפקציוניסטים - הפרפקציוניסטים מציבים לעצמם יעדים גבוהים מאוד, חלקם חוששים שאם התוצאה לא תהיה מושלמת זה יפגע בתדמית שלהם. דבר זה גורם להם חרדה עצומה. זה נובע מהתפיסה שהערך העצמי שלהם תלוי בהישגים שלהם.

2. הסופרמנים - אנשים אלו דוחפים את עצמם לעבוד קשה יותר ויותר על מנת שיחושו שהם שווים, אבל זה רק כיסוי על חוסר הבטחון שלהם.

3. המחוננים ובעלי היכולות הגבוהות – מגיל צעיר הם רגילים שהצלחה שלהם באה ללא מאמץ. כאשר ישנה מטלה הדורשת מאמץ, דבר זה מערר את הביטחון העצמי שלהם והם חוששים, שאולי הם לא כל כך חכמים כמו שהסביבה חושבת. הם מאמינים שעליהם להיות “גאון טבעי” – שהידע יגיע ללא מאמץ. זה גורם להם לשפוט את היכולות שלהם בהתבסס על הקלות והמהירות בה הם עושים דברים, ולא בהתבסס על המאמץ והתוצאה.

4. הסוליסטים – אנשים שמעדיפים לעבוד לבד, הם מרגישים שבקשה לעזרה חושפת את החולשות שלהם.

5. המומחים- אנשים המודדים את ערכם על סמך מה הידע שלהם. האמונה הפנימית שלהם, שלעולם לא יהיה בידיהם מספיק ידע והם חוששים להיחשף כחסרי ידע או חסרי ניסיון.

​

תסמונת המתחזה אצל סטודנטים

התסמונת נפוצה בצורה ניכרת אצל סטודנטים, בעיקר אצל סטודנטים שהצליחו להשיג ציונים טובים והדימוי העצמי שלהם נמוך. הם חוששים שהצלחה שלהם מקרית ולא משקפת את הידע האמיתי שלהם. מחקר חדש נמצא כי סטודנטים שנחשבים ׳פורצי הדרך׳ במשפחתם בשבירת תקרת הזכוכית בלימודים אקדמיים, נוטים יותר לחוות את תסמונת המתחזה. זה יכול לגרום להם לתחושת חוסר שייכות והרגשה שאין להם את כישורים או אינטליגנציה מספקת להמשיך בלימודים.

​

סטודנטים רבים עם ADHD שסבורים שהם מתחזים בעיקר בשל חוויות העבר שלעיתים גורמות לתחושת מסוגלות נמוכה ודימוי עצמי נמוך.  

​

תסמונת המתחזה קשורה לזהות של האדם, איך האדם תופס את עצמו. הזהות נבנית כתוצאה של מספר גורמים: 1. סביבה – המסר של הסביבה בצורה ישירה ועקיפה.  2. התנהגות – העשייה שלנו משפיעה על הזהות שלנו. 3. היכולות והמיומנויות שלנו. 4. מערכת האמונות והערכים שלנו – כלפי עצמנו וכלפי העולם.

​

דרכים להתמודדות עם תסמונת המתחזה:

1. מודעות – כאשר אנו מודעים לתסמונת המתחזה, אנו יכולים לערר עליה.  בשלב הראשון יש לזהות את המחשבה שעולה: "אולי אני לא כל כך טוב ב...." ולשאול את עצמנו האם זאת האמת? ואיך אנחנו יודעים שזאת האמת? מה המחשבה הזאת גורמת לנו? ומה היינו מה היה אפשרי עבורנו אם לא הייתה לנו את המחשבה הזאת?

2. לחפש הצלחות - האם ישנם מקרים שבהם כן הצלחתי, להכין יומן הצלחות ולרשום בו כל יום לפחות שלוש הצלחות.

3. להתמקד ביש - התמקדו במה שהצלחת לעשות ולא רק במה שנכשלתם.

4. לחקור תוצאות בצורה אובייקטיבית – לחקור מה עבד טוב ומה אפשר לשפר ללא רגשי אשמה.

5. טריק החבר - אם חבר שלי היה בסיטואציה הזאת, מה הייתי אומר לו?

6. יצירת סביבה תומכת – לחפש אנשים שאתם סומכים עליהם ושהם יודעים לתמוך ולפרגן, שיאזנו את המחשבות השליליות שלכם.

7. לחקור איזה טיפוס אישיות אתם – פרפקציוניסט, סופרמן, מחונן, סוליסט או מומחה.

8. להתייחס בחמלה כלפי כישלונות - התייחסו אל הכישלונות כעוד שלב בלמידה ובדקו מה למדתם מהם ללא ביקורתיות.

9. הפסיקו להשוות את עצמכם לאחרים – במקום זה בדקו איך השתפרתם יחסית לעבר.

10. העזרו באיש מקצוע לחיזוק הזהות והתמודדות עם תסמונת המתחזה.

​

מאמרים נוספים:

דימוי עצמי

פרפקציוניזם
 

​

"הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה."  אלברט איינשטיין

לאימון אישי - התקשרו 050-5797672