מחונן עם "תווית כפולה"
מחונן עם "תווית כפולה" הינו אדם שניחן ביכולת או בכישרון יוצאי דופן, ממומש או פוטנציאלי, בתחום מסוים או ביותר, מנגד יש לו לקות למידה הפוגעת ביכולתו לממש את הפוטנציאל שלו במלואו. לאנשים אלו ישנו קושי כפול מצד אחד בשל המחוננות ומצד שני בשל הלקות, לעתים הם חווים קשיים חברתיים-רגשיים הכוללים תפיסה עצמית לקויה, רגישות יתר, רמת תסכול גבוהה, אי יציבות רגשית, חרדות וביקורת עצמית. הקושי של מחונן עם "תווית כפולה" מתחיל בשלב האיתור. לעתים קרובות, הוא אינו מאובחן כמחונן משום שהלקות מונעת ממנו לעבור את מבדקי המחוננות בהצלחה. עם זאת, המחוננות עוזרת לו להגיע להישגים ולחפות על הלקות שלו. הקושי לאתר ילדים מחוננים עם "תווית כפולה" יכול לגרום שילדים אלו "יפלו בין הכיסאות", ולא יקבלו מענה לא למחוננות ולא לקות הלמידה.
הגדרה מילונאית של מחונן היא: (1) אדם שניחן ביכולת טבעית גבוהה של אינטליגנציה או כישרון; (2) אדם החושף כישרון מיוחד. קיימות הגדרות רבות למונח מחוננות, חלקן מדגישות את הפוטנציאל הקיים ואחרות שמות דגש על מימוש הפוטנציאל. המושג מחוננות מתאר יכולת אינטלקטואלית ברמה גבוהה ביותר, המתבטאת בכישרון לפתור בעיות אינטלקטואליות מורכבות תוך מניפולציה של מושגים בסיסיים. מחוננות יכולה להתבטא ביכולת אינטלקטואלית, כישרון אקדמי ספציפי, חשיבה יצירתית או פרודוקטיבית, יכולת מנהיגות ויכולת פסיכו-מוטורית. המחוננות עשויה גם לבוא לידי ביטוי באינטליגנציה מוסיקלית, אינטליגנציה לוגית, אינטליגנציה מרחבית, או אינטליגנציה אמנותית. הגדרת המחוננות יכולה להיעשות בעזרת מדדים שונים מילוליים ולא מילוליים. אינטליגנציה רגשית הינה פרמטר נוסף שיכול להגדיר מחוננות, נמצא כי מנהיגים מוכשרים, המשמשים כמודל לחיקוי נתפסים כמחוננים בעיקר מבחינה רגשית.
אחת הדרכים הנפוצות להגדרת מחוננות היא בדיקת האינטליגנציה בעזרת מנת המשכל (IQ). האינטליגנציה משקפת יכולת רחבה ועמוקה של הבנת הסביבה והיגיון. מנת המשכל (IQ) נמדדת בעזרת מבחני אינטליגנציה כאשר התוצאות של מבחנים אלו המיוצגות על ידי יחידת IQ. רוב האוכלוסייה הם בעלי IQ ממוצע של 100, לעומת מחוננות שבה ציון IQ הינו 3-2 האחוזים העליונים של ההתפלגות הנורמלית (ציון IQ מעל 130 או 140).
ישנם מספר מודלים המתארים מחוננות, ספירמן (Spearman) סבור כי האינטליגנציה הכללית יכולה להיות ספציפית, בעוצמות שונות ובתחומים שונים, כגון מילולית ומתמטית. המודל של גרדנר (Gardner) המבוסס על תיאורית האינטליגנציות המרובות, מגדיר את המחוננות כיכולת גבוהה באחת או יותר משבע האינטליגנציות הבאות: (1) אינטליגנציה לשונית (Linguistic Intelligence): היכולת לחשוב במילים ולהשתמש בשפה כדי להביע ולהבין משמעויות מורכבות. רגישות למשמעות של המילים והסדר ביניהן, צלילים, מקצבים, והטיות. היכולת להבין אוצר מילים עשיר והבנת הנקרא ולהשתמש בהם בחיי היומיום. (2) אינטליגנציה לוגית-מתמטית (Logical Mathematical Intelligence): היכולת של הבנה לוגית ומתמטיקה, ומכילה את היכולות לחשוב על קשרים של סיבה ותוצאה ולהבין יחסים בין פעולות, אובייקטים או רעיונות. היכולת לחשב, לכמת או לשקול אלטרנטיבות ולבצע פעולות מתמטיות או לוגיות מורכבות. אינטליגנציה זו כרוכה במיומנויות חשיבה אינדוקטיביים ודדוקטיביים כמו כן גם ליכולת פתרון בעיות ויצירתיות. (3) אינטליגנציה חזותית-מרחבית (Spatial Intelligence): היכולת לתפוס ולייצר צורות והתמצאות כללית במרחב, לחשוב בתמונות ולתפוס את העולם החזותי במדויק. היכולת לחשוב בשלושה ממדים ולהפוך את התפיסות להיבט של חוויה חזותית באמצעות הדמיון והיכולת לעבוד עם אובייקטים חזותיים ביעילות. (4) אינטליגנציה מוזיקלית (Musical Intelligence): היכולת לחשוב בצלילים, מקצבים, מנגינות וחרוזים. להיות רגיש לקצב, ולצליל, לזהות, ליצור ולשחזר מוסיקה באמצעות כלי או קול. היכולת להקשבה פעילה וחיבור חזק בין מוסיקה לרגשות. (5) אינטליגנציה תנועתית (Kinesthetic Intelligence): היכולת לשלוט בגוף ובתנועות, הכוללת את היכולת לחשוב בתנועות ולהשתמש בגוף במיומנות לפעילויות אקספרסיביות ומכוונות מטרה. (6) אינטליגנציה חברתית בינאישית (Interpersonal Intelligence): היכולת להבין ולזהות רגשות ולהפגין רגישות למצבים חברתיים המתבטאת ביכולת לחשוב ולהבין אדם אחר, להיות אמפתי, להכיר בהבחנות בין אנשים ולהעריך את נקודות המבט שלהם תוך רגישות למניעים, מצבי רוח וכוונות של הזולת. יכולת זו כרוכה באינטראקציה יעילה עם אדם אחד או יותר בנסיבות מוכרות או מקריות. (7) אינטליגנציה תוך אישית (Intrapersonal Intelligence): היכולת לחשוב על עצמך ולהבין את עצמך. להיות מודע לחוזקות, לחולשות ולתכנן ביעילות על מנת להשיג מטרות אישיות. יכולת זאת משתקפת במעקב אחר מחשבות ורגשות ויכולת לארגן אותם ביעילות. היכולת לפקח על עצמך ביחסים בין אישיים ולפעול ביעילות.
אחד המאפיינים שנמצאו אצל ילדים מחוננים הינו התחום המילולי המפותח כמעט מינקות, כתינוקות הם הגיבו יותר לצלילים אנושיים מבני גילם. אצל רוב הילדים הללו ראשית הקריאה התחילה בגיל מוקדם (בגיל שנתיים-שלוש), עם זאת, תחום זה לא תמיד נשאר כתחום החזק בכניסתם לבית הספר. חלק גדול מילדים אלו "המירו" את כישורי השפה לתחומים אחרים.
מחוננים מאופיינים ברגישות גבוהה, עוררות יתר ורמת עניין גבוהה הגורמים להם לחפש עניין בנושאים שונים. מאפיין שכיח שלהם, הוא התעסקות אינטנסיבית בנושא אחד לתקופה מסוימת. הדבקות במטרה מסייעת להם להביא לידי ביטוי את יכולתם. מאפיין נוסף, היא הנטייה לשינה פחותה ביממה לעומת בני גילם. לרוב מחוננים, מאופיינים בסקרנות גבוהה, דבר שלעיתים מקשה על סביבתם הקרובה.
תכונות נוספות המאפיינות מחוננים הן יצירתיות ופרפקציוניזם. הרצון להגיע לשלמות, היכולת לחשוב בצורה יצירתית, הסקרנות והעוררות הגבוהה שלהם, מסייעות להם להגיע למומחיות בתחומים שונים. יצירתיות מוגדרת כיכולת להשתמש בחומרים מוכרים וידועים, על מנת ליצור תוצר חדש, מקורי מיוחד ושונה.
המונח מחונן עם "תווית כפולה" (Dual Exceptionality/ Dual Diagnosis) מתאר מחונן עם יכולות גבוהות ובנוסף גם לקות למידה. קשיי למידה עשויים לנבוע מקשיי קשב, מליקויי למידה ספציפיים (דיסלקציה, דיסקלקוליה, דיסגרפיה וכו'), הפרעות בתקשורת, הפרעות רגשיות ו/או התנהגותיות, בעיות פיזיות ו/או בעיות חושיות. מחוננים עם "תווית כפולה" מזוהים כחריגים ומקבלים תווית המציינת את חריגותם לפחות בשני תחומים שבהם הם שונים משאר האוכלוסייה. לעתים קרובות יש להם יותר משתי תוויות.
אנשים עם לקות למידה נתקלים בקשיים רבים, כאשר בנוסף הם מחוננים הקושי שלהם כפול, משום שעליהם להתגבר על הקשיים של שתי התופעות, מחוננות ולקות למידה. במקרים רבים המושג "מחונן לקוי למידה" יוצר תחושות מנוגדות בסביבתם, משום שיש לסביבה קושי להבין כי מחונן יכול להיות גם לקוי למידה. הקשיים מתחילים בשלב האיתור של המחוננים עם לקות למידה. הורים ואנשי חינוך רבים סבורים כי לילד מחונן יש את המשאבים להסתדר בכוחות עצמו. במקרים רבים גם כאשר ילדים אלו הצליחו להתגבר על הקשיים, מהלך זה הותיר בהם "צלקות" שלא תמיד מגלידות.
מחוננים רבים עם "תווית כפולה", אינם מטופלים כראוי. מחד, הם אינם מאובחנים כמחוננים, בשל הלקות הם אינם מצליחים לעבור את מבדקי המחוננות ולכן אינם מקבלים חינוך מתאים, דבר המונע מהם לממש את הפוטנציאל שלהם. מנגד, חלק גדול מהמחוננים עם "תווית כפולה" אינם מאובחנים כליקוי למידה, בשל היכולות הקוגניטיביות הגבוהות שלהם, המאפשרות להם להפעיל "מנגנון פיצוי" המסווה את הלקות שלהם. כאשר הישגיהם בינוניים ומטה והם נתפסים עם יכולות נמוכות או כעצלים שלא מנצלים את הפוטנציאל האמיתי שלהם.
מחוננים עם הפרעת קשב מראים ליקויים במשימות של תפקודים ניהוליים והם עשויים להיות חסרי מנוחה, יתקשו לשמור על תשומת לב ויפעלו בצורה אימפולסיבית. התנהגויות אלו יכולות להוביל להישגים נמוכים באקדמיה. מצד שני המחוננות יכולה גם לפצות על ליקויים בתפקודים ניהוליים הקשורים להפרעת קשב.
אחת השיטות שמסייעות למחונן עם תווית כפולה להתמודד עם קשיו היא אימון אישי. האימון למחוננים עם "תווית כפולה" בשל הפוטנציאל הגבוה שלהם והיכולת שלהם להפיק ממנו תועלת רבה. דרך החשיבה של מחוננים מאופיינת בתהליך "מלמעלה למטה", תוך כדי חשיבה חקירתית, יצירתית וסקרנות. תהליך האימון מקנה למתאמנים אפשרות לחקור ממדים שונים של עצמם ושל חוויותיהם, וכן הוא משלב הבנה רב תחומית בתוך מסגרת מכוונת של פעולה ממוקדת ומתוכננת. תהליך זה מאפשר למידה וקבלת תוצאות באמצעות לקיחת אחריות ותהליך חקירה ולמידה, תוך שימוש במשאבי המתאמן. תהליך האימון משתמש ביכולות רבות החזקות בקרב מחוננים, למשל: פתרון בעיות וחשיבה יצירתית, ניתוחי מקרים והסקת מסקנות, הגדרת מטרות ובניית תכנית פעולה. שיטה זאת מתאימה במיוחד למחוננים עם "תווית כפולה", משום שהיא מאפשרת להם להגדיל את יכולת ביצועיהם, את הפרודוקטיביות ואת מיומנויות הלמידה. אימון עשוי לסייע למחוננים בכל אחד מתחומי הלקויות, כמו כן גם בתחומים הזקוקים להאצה.
מאמרים נוספים:
"כדי לפתור בעיה כבדת משקל עלינו להגיע אל רמת חשיבה גבוהה מזו שבה היינו כשיצרנו את הבעיה."
אלברט איינשטיין
לאימון לקשב וריכוז למחוננים - התקשרו 050-5797672
