top of page
THINKING.jpg

דפוסי חשיבה

החוקרת קרול דווק מגדירה שני סוגי דפוסי חשיבה מרכזיים בספרה "כוחה של הנחישות". הדפוס הראשון הוא חשיבה מקובעת והדפוס השני הוא חשיבה מתפתחת. בחשיבה מקובעת אנשים תופסים את היכולות שלהם כיכולות קבועות ומולדות שאין להם כל אפשרות להשפיע עליהן או לשפרן. לעומת זאת, בחשיבה מתפתחת אנשים תופסים את היכולות שלהן כדינמיות היכולות להשתנות ולהשתפר בעזרת למידה, אימון, מאמץ והשקעה.
 

דפוס החשיבה משפיע לא רק על העשייה אלא גם על הדימוי העצמי. בתבנית חשיבה מקובעת, התוצאה היא הדבר החשוב ביותר. כאשר נכשלים או מקבלים תוצאה שאינה מספקת, זה  גורם למחשבה שכל המאמץ שהשקענו הוא לריק וישנה השלכה על הדימוי העצמי. זה הופך את הדימוי העצמי של אנשים עם תבנית חשיבה מקובעת לשברירית יותר, כיוון שכל כישלון עלול לערר אותם. המחשבה שאם הצלחתי סימן שאני מוכשר ואם נכשלתי זה מעיד על חוסר היכולת והכישורים שלי, היא מחשבה מלחיצה מאוד. אנשים עם דפוס מחשבה זה, מפרשים את הכישלון, שהם עצמם כישלון ואינם מוכשרים. מחשבה זו מערערת את הדימוי העצמי ויכולה לגרום להימנעות, בעיקר במצבים שהם לא בטוחים שיצליחו לבצע את המטלה בצורה טובה.

 

לעומת זאת אנשים עם מחשבה מתפתחת רואים את התוצאה כמשוב המאפשר להם לצמוח ולגדול ואינו מעיד בהכרח על היכולות האמתיות שלהם. לכן הם יקבלו כישלון בצורה מקדמת ויראו בו הזדמנות להתפתח ולהשתפר. מבחינתם, הכישלון לא מעיד דבר עליהם והוא חלק מתהליך שיפור ומהווה אפשרות לצמיחה.

המחקר של קרול דווק העלה שסטודנטים עם תבנית חשיבה מקובעת חוששים יותר מהכישלון והם חוששים שהמעבר לאקדמיה יחשוף את החולשות שלהם. הם רואים את המטרה העיקרית שלהם להוציא ציונים גבוהים עם מאמץ מועט. המסקנה שלה, שתבנית חשיבה מקובעת מגבילה את רמת ההישגים, היא גורמת לחשיבה שלילית ופיתוח אסטרטגיות של הימנעות בעיקר כאשר יש חשש לכישלון. לעומת תבנית חשיבה מתפתחת המעודדת פיתוח אסטרטגיות למידה, סקרנות ומוטיבציה ללמידה והתפתחות, כל אלו מעלים את רמת ההישגים.

תבניות חשיבה הן חלק חשוב מהאישיות שלנו, עם זאת הם אינן "גזירה משמים" וניתן לשנות אותן.

 

איך מפתחים חשיבה מתפתחת?

השלב הראשון הוא להיות מודעים לדפוס החשיבה שלכם. האם החשיבה שלכם מקובעת או מתפתחת? באיזה תחומים המחשבה היא מקובעת ובאיזה תחומים היא מחשבה מתפתחת?

 

לאמץ שפה של חשיבה מתפתחת - להתמקד במה שאפשר לעשות. במקום לומר לעצמכם – "זה קשה מידי", "זה לא יצליח" אפשר לומר "זה דורש מאמץ ", "מה יכול לעזור לי להתמודד בצורה טובה עם הקושי?"

 

להפריד את התוצאה מהעשייה - לזכור שהתוצאה, בין שהיא רצויה ובין שהיא לא רצויה, היא אינה מעידה על היכולות שלנו. התוצאה היא משוב שממנה אפשר ללמוד ולשפר את העשייה שלנו בעתיד.
 

להעריך יותר את המאמץ ולא התוצאה - לראות את המאמץ חלק מהותי מתהליך הלמידה, השגת היעד או אי השגת היעד אינה מעידה על היכולות האמתיות של האדם והיא רק משוב ללמידה.

 

להשתמש יותר במילה “עדיין” - משמעות המילה עדיין היא שהתוצאה הלא רצויה היא זמנית ואנחנו בתהליך למידה. עדיין לא הגענו לתוצאה הרצויה עם זאת אם נמשיך להתאמץ ולהשתפר, זה יקרה.
 

לצאת מאזור הנוחות - היציאה מאזור הנוחות מאפשר לאתגר את היכולות שלנו, מאפשר לנו להשתפר ולצמוח. סקרנות יכולה לסייע לנו בכך, נוכל לשאול את עצמנו "מה אני אלמד אם אעשה דברים שעדיין לא התנסיתי בהם?"

להציב מטרות – מטרות מסייעות לנו להיות ממוקדים, להתפתח ולחפש פתרונות חדשים, ובכך להתקדם ולהשתפר.

 

להסתמך על עצמנו ופחות לחפש אישור מהסביבה – כאשר אנחנו מרצים את הסביבה אנחנו עלולים לוותר על העקרונות שלנו. לעומת זאת, כאשר אנחנו נאמנים לעצמנו, זה מאפשר לנו להתפתח ולהתקדם בהתאם למטרות שלנו, ללא חשש מהתגובה של הסביבה.
 

תבקשו משוב מהסביבה שלכם – תקשיבו למשוב ללא מעורבות רגשית, התבוננו על עצמכם מהצד, דרך העיניים של האדם שנותן לכם משוב. תחשבו איך אתם יכולים לגדול מהמידע שקיבלתם מהמשוב.

מאמרים נוספים:

קשב ולמידה

הצלחה בלימודים

דימוי עצמי

למידה מיטבית

"כל הדברים החשובים באמת – יופי, אהבה, יצירתיות, שמחה, שלווה פנימית – נובעים ממה שמצוי מעבר לחשיבה." 

אקהרט טולה


לאימון אישי והצלחה בלימודים - התקשרו 050-5797672

bottom of page