game-3779578_1920.jpg

תפקודים ניהוליים והפרעת קשב

מחקרים רבים קושרים קשר ישיר בין הפרעת קשב לבין קשיים בתפקודים הניהוליים, שאחראית עליהם האונה הפרה-פרונטאלית במוח. הבסיס למונח תפקודים ניהוליים (Executive functions) החל להתפתח בשנת 1840, למונח זה הגדרות שונות שחלקן רואות את התפקודים הניהוליים כתהליכים קוגניטיביים המייצגים את מכלול היכולות הדרושות לאדם לשם שליטה וויסות עצמי, בעת בחירת פעולות מכוונות מטרה, תכנונן, ארגונן וביצוען. ישנן הגדרות הרואות בתפקודים ניהוליים יכולת לנהל ולפתור בעיות בצורה הולמת על מנת להשיג מטרות עתידיות. חלק מההגדרות מקשרות את התפקודים הניהוליים למספר מצומצם של מרכיבים כגון: (1) עיכוב תגובה (2) זיכרון עבודה (3) יכולת מעברים (shifting) (4) תכנון (כולל פתרון בעיות).

ישנן הגדרות רחבות יותר, הרואות בתפקודים ניהוליים אוסף מיומנויות קוגניטיביות גבוהות המאפשרות שליטה ובקרה על התנהגות, מחשבה ורגש המסייעים להשגת מטרות שונות. כאשר תפקודים אלו נדרשים בעיקר בתפקודים שאינם שגרתיים, ובמטלות חדשות ומורכבות או מטלות שאינן נעשות באופן אוטומטי. לפי הגדרה זו, התפקודים הניהוליים כוללים "מטריה" רחבה של מיומנויות קוגניטיביות ובהן: עיכוב תגובה (אינהיביציה), זיכרון עבודה, וויסות רגשי, יזימה, גמישות מחשבתית, שליטה עצמית, התארגנות, תכנון, פתרון בעיות, ניהול קשב ובקרה.

התפקודים הניהוליים חשובים לניהול עצמי וליכולת לעשות סינתזה בין גירוי חיצוני ופנימי ובמיוחד כאשר נדרש לבצע מספר מטלות בו זמנית  (multitasking) למשל: נהיגה תוך כדי שיחה, הקשבה בשיעור וסיכום החומר. משימות אלו מצריכות בהכרח תפקוד יעיל של מספר תפקודים ניהוליים: הן דורשות ויסות עצמי, תכנון וקבלת החלטות, שימוש בזיכרון עבודה, עיכוב תגובה וגמישות מחשבתית.  במשימות אלו חשוב לגבש מטרות, לפעול בסדר פעולות מסוים, כאשר יש גירוי או כשמתרחש קונפליקט בין מה שצריך לבין מה שמעדיפים לעשות יש צורך בשליטה עצמית על מנת שנוכל לתעדף משימות על פי המטרה הראשית. כשל בתפקודים ניהוליים דומה ליציאה לטיול ללא תוכנת ניווט/מפה או לתזמורת בלי מנצח.

קיימת חשיבות רבה בהבנת הקשיים בתפקודים הניהוליים בקרב האוכלוסייה עם הפרעת קשב, על מנת שנוכל לסייע להם בשיפור המיומנויות אלו בעזרת רכישת אסטרטגיות, מיומנויות והרגלים. באימון לשיפור התפקודים הניהוליים רוכשים אסטרטגיות לתכנון, תיעדוף משימות, התארגנות וניהול עצמי תוך הפעלת עיכוב תגובה, גמישות מחשבתית ופתרון בעיות בהתאם לערכים והמטרות ורכישת אסטרטגיות לניהול קשב ובקרה.

ויסות רגשי חשוב מאוד לתפקוד מיטבי, ויש לו חשיבות רבה בקרב אוכלוסייה עם הפרעת קשב. היכולת לנהל את הרגשות ומחשבות שליליות משפיעה על אופן הביצוע של משימות והיכולת להתמודד עם משימות מאתגרות משפיעות על המוטיבציה ותחושת המסוגלות. באימון לשיפור תפקודים ניהוליים מעלים את המודעות לאמונות ולפרשנות לאירועים השונים, תוך הצבת סימן שאלה, האם זאת האמת? האם ישנן עוד אפשרויות? שמים לב לעיוותי החשיבה כגון: חשיבה בשחור לבן, ראיית חצי כוס הריקה, חשיבה עם תוויות, קריאת מחשבות ועוד.

עיכוב תגובה מאפשר את היכולת לשלוט על מיקוד הקשב, התנהגות, מחשבות ורגשות כדי להתגבר מסיחים פנימיים או חיצונים (כגון: מחשבות מסיחות, ו/או הפיתוי להפסיק ולעבור הלאה למשימה יותר מעניינת או מסיחים סביבתיים) ולפעול כנדרש. שליטה בעכבות אחראית על תשומת הלב ומאפשרת לנו קשב סלקטיבי, על ידי בחירה במה להתמקד ודיכוי תשומת הלב לגירויים אחרים. יכולת שליטה בעכבות, מאפשרת להגיב מתוך חשיבה ולא מתוך תגובה אימפולסיבית. שליטה עצמית. באימון עובדים על אסטרטגיות לשיפור עיכוב תגובה ורכישת הרגלים מקדמים.

בשנים האחרונות, עם ההבנה בדבר חשיבותם של תפקודים ניהוליים והשלכותיהם על תחומי החיים השונים, החלו להיבדק  דרכים לאמן תפקודים אלה. נמצא שתכניות שהכילו אימון חוזר והעלאה הדרגתית וקבועה של האתגר המצריך תפקודים ניהוליים הראו הצלחה גדולה. אימון ותרגול תפקודים ניהוליים יצרו רשתות קוגניטיביות ויכולות קוגניטיביות בזכות הפלסטיות של הפעילות המוחית כתגובה להתנסויות אלו.

"הצלחה היא סך של מאמצים קטנים, שחוזרים עליהם יום יום".
רוברט קולייר 


לאימון לשיפור תפקודים ניהוליים - התקשרו 050-5797672