סליחה
סליחה היא מצב שבו האדם מפסיק לחוש עלבון או כעס כנגד אדם אחר או כלפי עצמו, על מעשה שהוא ראה בו כפגיעה בערכים שלו. בתהליך זה מעורבים צדדים שונים בנו: הצד הקוגניטיבי והצד הרגשי / רוחני. לסליחה ישנם שני מצבים: לבקש סליחה וגם לסלוח, הקושי לרוב האנשים הוא בשני המצבים.
בספר "לחשוב כמו נזיר", ג'יי שטי מתאר 4 שלבים בסליחה. שלב האפס – שבו אין כוונה למחול על המעשה שנעשה. בשלב זה תקועים בכעס וקשה מאוד לסלוח. השלב הבא הוא סליחה מותנית - במצב זה אנו מוכנים לקבל סליחה אם הצד הפוגע יתנצל ויבטיח שהזה לא יקרה שוב. יותר קל למחול כאשר מקבלים התנצלות כנה, לקיחת אחריות והבטחה שמקרה לא ישנה. השלב השלישי נקרא סליחה מזככת - שבה אנו מוצאים את הכוח והרוגע לסלוח, בלי לצפות בתמורה להתנצלות או לכל דבר אחר. השלב הגבוה ביותר הוא סליחה בלתי מותנת – מצב שבו אנחנו סולחים ללא תלות במעשה. זאת למשל סליחה שהורים מעניקים לילדיהם.
הסליחה מקנה לנו שלוות נפש וגוף, היא מקלה על המתח והכעס, בכך גם מפחיתה את התסמינים הרגשיים והגופניים הקשורים במתח וכעס. הסליחה מאפשרת לנו להפסיק למחזר את המחשבות השליליות (המודעות והבלתי מודעות) ולחיות בהווה.
לרבים מאתנו קשה לסלוח וכן לבקש סליחה, משום שזה נתפס בעיני רבים כחולשה להודות על החולשות שלנו. אנו חוששים מכך שהחולשות שלנו יחשפו לסביבה וזה יפעל נגדנו, יפסיקו להעריך אותנו והדימוי שלנו יפגע, ינצלו את החולשה שלנו וכך ניפגע שוב. בנוסף, יש משהו מפתה להישאר בכעס, לאחוז בו ולא להרפות ממנו. אנחנו אוהבים להרגיש צודקים וכל עוד אנחנו מחזיקים בכעס אנחנו מרגישים שהצדק עמנו. כשאנו כועסים על האחר, אנחנו מלאי אנרגיה שלילית, המיקוד שלנו הינו על החלקים השליליים, ובכך אנחנו נמנעים מלבחון ולהתעמת עם החלקים הפחות טובים שלנו. וזה לפעמים גם גורם לנו להרגיש טובים יותר.
הסליחה היא חשובה קודם כל עבור עצמנו. כאשר מישהו פגע בנו ואנחנו ממשיכים להחזיק בכאב, אנחנו פוגעים בעצמנו פעם נוספת. כל המחשבות והאנרגיה שלנו מתרכזים באירוע ומפריעים לנו לנהל את חיינו. המדדים הפיזיים מושפעים לרעה (לחץ דם, דופק, מערכת חיסונית וכד') ואנו ממוקדים בעבר ומפסידים את החיים בהווה. לעומת זאת כאשר אנחנו סולחים, אנחנו מצליחים לרפא את הרגשות שלנו, אנו יכולים לחיות בהווה ומוציאים את כל הרעל שהתנקז לתוכנו. בנוסף, סליחה מאפשרת לנו לשפר את היחסים עם הסביבה שלנו ולבנות מערכות יחסים ארוכות.
לסלוח ולבקש סליחה הם יכולות המושפעות מהדימוי העצמי והביטחון שלנו. כאשר הביטחון והדימוי העצמי נמוכים וכאשר ישנו אירוע שלילי התחושה היא שהקרקע "רועדת" תחתנו. כדי לחזק את הדימוי העצמי לעיתים נאחז האירוע השלילי ויהיה לנו קשה יותר לבקש סליחה או לסלוח. ככל שהדימוי העצמי שלנו גבוה יותר קל יותר לנו להודות בטעות שלנו או לקבל את הטעות של האחר.
לפעמים אנו צריכים לסלוח לעצמנו. אנחנו מרגישים אשמה ובושה כאשר אנחנו לא מתנהלים בהתאם לערכים הנוכחים שלנו. הסיבה שהעבר מכאיב לנו, יכול ללמד כי גדלנו והתפתחנו. כאשר אנחנו מבינים שאין באפשרותנו לשנות את העבר, זה מאפשר לנו להשלים עם הפגמים והכשלים שלנו, לסלוח לעצמנו ולגדול ולהתפתח.
מאמרים נוספים:
"החלש אינו מסוגל לסלוח. היכולת לסלוח היא נחלתו של החזק."
מוהנדס קרמצ'נד גנדי"
לאימון אישי - התקשרו 050-5797672